תבנית:התקנת ג'נטו - פרק 3

מתוך הויקי של ג'נטו.

[עריכה] הגדרת הרשת שלך

[עריכה] זיהוי רשת אוטומטי

[עריכה] אולי זה פשוט עובד?

אם המחשב שלך מחובר לרשת Ethernet שבה יש שרת DHCP, סביר מאוד להניח שהגדרות הרשת שלך כבר הוגדרו באופן אוטומטי עבורך. אם כך, תוכל להשתמש בפקודות רבות שעובדות מול רשת הקיימות על תקליטור ההתקנה, כגון ‎ssh, ‎scp, ‎ping, ‎irssi, ‎wget, ‎links, ועוד.

אם הרשת הוגדרה עבורך, הפקודה ‎/sbin/ifconfig אמורה להציג לך ממשקי רשת נוספים ל-‎lo שקיים תמיד, כגון ‎eth0:

/sbin/ifconfig
(...)

eth0      Link encap:Ethernet  HWaddr 00:50:BA:8F:61:7A
          inet addr:192.168.0.2  Bcast:192.168.0.255  Mask:255.255.255.0
          inet6 addr: fe80::50:ba8f:617a/10 Scope:Link
          UP BROADCAST RUNNING MULTICAST  MTU:1500  Metric:1
          RX packets:1498792 errors:0 dropped:0 overruns:0 frame:0
          TX packets:1284980 errors:0 dropped:0 overruns:0 carrier:0
          collisions:1984 txqueuelen:100
          RX bytes:485691215 (463.1 Mb)  TX bytes:123951388 (118.2 Mb)
          Interrupt:11 Base address:0xe800 

[עריכה] רשות: הגדרת שרתי Proxy

אם אתה ניגש לאינטרנט דרך שרת Proxy, ייתכן ותצטרך להגדיר את המידע על שרת ה-Proxy במהלך ההתקנה. זה מאוד פשוט להגדיר שרת Proxy: כל שעלייך לעשות, זה להכניס ערך למשתנה, שמכיל את מידע שרת ה-Proxy.

ברוב המקרים, אתה יכול להגדיר את המשתנים עם שם השרת בלבד. כדוגמא, נניח והשרת נקרא ‎proxy.gentoo.org והפורט הוא ‎8080.

(If the proxy filters HTTP traffic)
export http_proxy="http://proxy.gentoo.org:8080"
(If the proxy filters FTP traffic)
export ftp_proxy="ftp://proxy.gentoo.org:8080"
(If the proxy filters RSYNC traffic)
export RSYNC_PROXY="proxy.gentoo.org:8080"

אם ה-Proxy שלך דורש שם משתמש וסיסמא, עלייך להשתמש בתחביר הבא במשתנה:

http://username:password@proxy.gentoo.org:8080

[עריכה] בדיקת הרשת

ייתכן ותרצה לנסות לבצע פינג לשרתי ה-DNS של ספק האינטרנט שלך (הנמצאים ב-‎/etc/resolv.conf ואתר אינטרנט לבחירתך, רק כדי לוודא שהתקשורת שלך מגיעה אל האינטרנט, שפענוח שמות דרך DNS פועל באופן תקין, וכו'.

אם אתה יכול להשתמש ברשת שלך, אתה יכול לדלג על ההמשך של חלק זה, ולקפוץ ישר לפרק הכנת הדיסקים. אם לא, המשך לקרוא.

[עריכה] קביעת תצורת רשת באופן אוטומטי

אם הרשת אינה פועלת באופן אוטומטי, תקליטורי התקנה מסויימים יאפשרו לך להשתמש ב-‎net-setup (עבור רשתות רגילות או אלחוטיות), ‎adsl-setup (עבור משתמשי ADSL) או ‎pptp (עבור משתמשי PPTP, זמין רק ב x86).

אם מדיום ההתקנה שלך אינו מכיל אף אחד מכלים אלה, קפוץ לחלק "הגדרת תצורת רשת באופן ידני".

• משתמשי Ethernet רגילים צריכים להמשיך עם ברירת מחדל: שימוש ב-net-setup
• משתמשי ADSL צריכים להמשיך עם אלטרנטיבה: שימוש ב-RP-PPPoE

[עריכה] ברירת מחדל: שימוש ב-net-setup

הדרך הפשוטה ביותר להפעיל את הרשת אם היא לא הופעלה באופן אוטומטי, היא להריץ את התסריט ‎net-setup:

‎net-setup ישאל אותך מספר שאלות לגבי סביבת הרשת שלך. כשתסיים, חיבור הרשת שלך אמור לעבוד. בדוק את חיבור הרשת באותה הצורה שצויינה לעיל. אם התוצאות חיוביות, מזל טוב! אתה מוכן כעת להתקין את ג'נטו. דלג על ההמשך של חלק זה, וקפוץ לחלק הכנת הדיסקים.

[עריכה] אלטרנטיבה: שימוש ב-RP-PPPoE

בהנחה ואתה צריך PPPoE כדי להתחבר לאינטרנט, תקליטור ההתקנה (בכל גירסא), עשה את הדבר פשוט עבורך, על ידי הכללה של ‎rp-pppoe. השתמש בתסריט ‎pppoe-setup כדי לקבוע את תצורת החיבור שלך. אתה תישאל על התקן ה-Ethernet המחובר למודם ה-ADSL שלך, שם המשתמש והסיסמא שלך, כתובת ה-IP של שרתי ה-DNS שלך, והאם אתה מעוניין בפיירוול בסיסי או לא.

pppoe-setup
pppoe-start

אם משהו משתבש, בדוק שוב שהקלדת נכון את שם המשתמש והסיסמא שלך, על ידי עיון בקובץ ‎/etc/ppp/pap-secrets או ‎/etc/ppp/chap-secrets, וודא שאתה שאתה משתמש בהתקן ה-Ethernet הנכון. אם התקן ה-Ethernet שלך אינו קיים, תצטרך לטעון את מודולי הרשת המתאימים. במקרה זה, תצטרך להמשיך עם הגדרת תצורת רשת באופן ידני, כיוון ששם מוסבר כיצד לטעון את מודולי הרשת המתאימים.

אם הכל פעל, דלג על ההמשך של חלק זה, וקפוץ לחלק הכנת הדיסקים.

[עריכה] אלטרנטיבה: שימוש ב-PPTP

במקרה ואתה צריך תמיכה ב-PPTP, אתה יכול להשתמש ב-‎pptpclient, אשר מסופק בתקליטורי ההתקנה שלנו. אבל קודם לכן, אתה צריך לוודא שהתצורה שלך נכונה. ערך את ‎/etc/ppp/pap-secrets או ‎/etc/ppp/chap-secrets כך שהם יכילו את צירוף השם משתמש/סיסמא הנכונים:

כעת כוונן את ‎/etc/ppp/options.pptp אם נדרש:

אחרי שסיימת את כל זה, הרץ את ‎pptp (יחד עם האפשרויות שלא יכולת להגדיר ב-‎options.pptp כדי להתחבר אל השרת:

pptp <server ip>

המשך עם החלק הכנת הדיסקים.

[עריכה] הגדרת תצורת רשת באופן ידני

[עריכה] טעינת מודולי הרשת המתאימים

כאשר תקליטור ההתקנה מאותחל, הוא מנסה לזהות את כל התקני החומרה ולטעון את מודולי הקרנל (דרייברים) המתאימים כדי לתמוך בחומרה שלך. ברוב המקרים, הוא עושה עבודה מצויינת. לעתים, לא כל המודולים שאתה צריך ייטענו באופן אוטומטי.

אם ‎net-setup או ‎adsl-setup נכשלו, ייתכן שכרטיס הרשת שלך לא זוהה באופן מיידי. זה אומר, שתצטרךלטעון את מודולי הקרנל באופן ידני.

כדי למצוא איזה מודולים אנו מספקים עבור רשתות, השתמש ב-‎ls:

אם אתה מוצא דרייבר עבור כרטיס הרשת שלך, השתמש ב-‎modprobe כדי לטעון את מודול הקרנל:

כדי לבדוק האם כרטיס הרשת שלך מזוהה כעת, השתמש ב-‎ifconfig. כרטיס מזוהה יגרום לפלט שנראה בערך כך:

# ifconfig eth0
eth0      Link encap:Ethernet  HWaddr FE:FD:00:00:00:00  
          BROADCAST NOARP MULTICAST  MTU:1500  Metric:1
          RX packets:0 errors:0 dropped:0 overruns:0 frame:0
          TX packets:0 errors:0 dropped:0 overruns:0 carrier:0
          collisions:0 txqueuelen:0 
          RX bytes:0 (0.0 b)  TX bytes:0 (0.0 b)

אם, לחלופין, תקבל את השגיאה הבאה, כרטיס הרשת לא זוהה:

ifconfig eth0
eth0: error fetching interface information: Device not found

אם יש לך מספר כרטיסי רשת, הם ייקראו ‎eth0, ‎eth1, וכך הלאה. וודא שכרטיס הרשת שאתה רוצה להשתמש בו פועל היטב, וזכור להשתמש בשם הנכון במהלך מסמך זה. אנו נניח בדוגמאות שלנו, ששמו של הכרטיס הוא ‎eth0.

בהנחה שיש לך עכשיו כרטיס רשת מזוהה, תוכל לנסות להריץ שוב את ‎net-setup או ‎adsl-setup (שאמורים לעבוד הפעם), אבל למכורים שבינכם, נסביר כעת כיצד להגדיר את הרשת באופן ידני...

בחר באחד מהחלקים הבאים בהתבסס על תצורת הרשת שלך:

• שימוש בשרת DHCP כדי לקבל IP באופן אוטומטי
• הכנה לגישת אלחוט אם יש לך כרטיס רשת אלחוטי
• הבנת הטרמינולוגיה של רשתות מסביר מה שאתה צריך לדעת לגבי עבודה עם רשתות
• שימוש ב-ifconfig ו-route מסביר כיצד להגדיר את הרשת באופן ידני

[עריכה] שימוש בשרת DHCP כדי לקבל IP באופן אוטומטי

DHCP (קיצור של Dynamic Host Configuration Protocol), מאפשר לקבל באופן אוטומטי מידע על הרשת (כתובת IP, מסכת רשת, כתובת שידור (broadcast), שרתי DNS וכו'). דבר זה יעבוד אך ורק אם יש לך שרת DHCP ברשת שלך (או שספק השירות שלך מספק שירות DHCP). כדי לגרום לממשק רשת לקבל את המידע הזה באופן אוטומטי, עלייך להשתמש ב-‎dhcpcd:

# dhcpcd eth0

DHCP חלק ממנהלי הרשתות ידרשו שתשתמש בשם המחשב ושם הדומיין שמסופק על ידי שרת ה
במקרה זה, עלייך להשתמש בפקודה הבאה
# dhcpcd -HD eth0

אם זה פועל (נסה לבצע ping לשרת אינטרנט כלשהוא, כגון גוגל, אז הכל כבר מוכן ואתה יכול להמשיך. דלג על שאר חלק זה, והמשך עם הכנת הדיסקים

[עריכה] הכנה לגישת אלחוט

אם אתה משתמש בכרטיס אלחוטי (802.11), ייתכן ותצטרך לקבוע את תצורת האלחוט לפני שתוכל להמשיך. כדי לראות את התצורה הנוכחית, תוכל להשתמש בפקודה ‎iwconfig. הרצת ‎iwconfig תראה לך משהו שנראה דומה לזה:

# iwconfig eth0
eth0      IEEE 802.11-DS  ESSID:"GentooNode"                                   
          Mode:Managed  Frequency:2.442GHz  Access Point: 00:09:5B:11:CC:F2    
          Bit Rate:11Mb/s   Tx-Power=20 dBm   Sensitivity=0/65535               
          Retry limit:16   RTS thr:off   Fragment thr:off                       
          Power Management:off                                                  
          Link Quality:25/10  Signal level:-51 dBm  Noise level:-102 dBm        
          Rx invalid nwid:5901 Rx invalid crypt:0 Rx invalid frag:0 Tx          
          excessive retries:237 Invalid misc:350282 Missed beacon:84            

עבור רוב המשתמשים, ישנן רק שתי הגדרות שחשוב לשנות. ה-ESSID (ידוע גם כ"שם הרשת") או מפתח ה-WEP. אם ה-ESSID וכתובת ה-Access Point שמוצגות הן של הרשת שלך, ואינך משתמש ב-WEP, הרשת האלחוטית שלך כבר פועלת. אם אתה צריך לשנות את ה-ESSID שלך, או להוסיף מפתח הצפנת WEP, תוכל להשתמש בפקודות הבאות:

(GentooNode השורה הבאה משנה את שם הרשת ל)
# iwconfig eth0 essid GentooNode

(הקסה-דצימלי WEP השורה הבאה מגדירה מפתח)
# iwconfig eth0 key 1234123412341234abcd

(השורה הבאה מגדירה מפתח המיוצג בצורת אסקי)
# iwconfig eth0 key s:some-password
(בתחילת הסיסמא s: יש לשים לב לקידומת)

לאחר מכן, אתה יכול לוודא את תצורת האלחוט שלך שוב, על ידי שימוש ב-‎iwconfig ללא פרמטרים. ברגע שהאלחוט שלך פועל, תוכל להגדיר את תצורת ה-IP , כפי שמתואר בחלק הבא: הבנת הטרמינולוגיה של רשתות, או על ידי שימוש בכלי ‎net-setup שהוסבר עליו קודם.

[עריכה] הבנת הטרמינולוגיה של רשתות

אם כל מה שנאמר לעיל נכשל, תצטרך להגדיר את הרשת שלך באופן ידני. דבר זה אינו קשה בכלל. למרות זאת, תצטרך להכיר קצת מטרמינולוגיית הרשתות, כיוון שתצטרך ידע זה על מנת להיות מסוגל להגדיר את הרשת באופן הרצוי לך. אחרי שקראת חלק זה, תדע מה זה שער (gateway), מה היא מסכת רשת (netmask) ולמה היא משמשת, כיצד בנוייה כתובת שידור (broadcast), ומדוע אתה צריך שרתי DNS.

ברשת, כל המחשבים מזוהים על ידי כתובת ה-IP (קיצור של פרוטוקול אינטרנט). "כתובת" זו היא צירוף של ארבעה מספרים בין 0 ל-255. לפחות, בדרך שבה אנו רואים זאת. במציאות, כתובת IP מכילה 32 סיביות (אפסים ואחדות). הבה נביט בדוגמא:

IP Address (numbers):   192.168.0.2
IP Address (bits):      11000000 10101000 00000000 00000010
                        -------- -------- -------- --------
                           192      168       0        2

כתובת IP כזאת, היא ייחודית למחשב מסויים, ככל שזה נוגע לכל הרשתות הנגישות (כלומר כל מחשב שתהיה מסוגל לגשת אליו דרך הרשת, יהיה בעל כתובת IP ייחודית). כדי להבדיל בין מחשבים הנמצאים בתוך הרשת, לבין מחשבים הנמצאים מחוץ לרשת, כתובת ה-IP מחולקת לשני חלקים: הרשת והמחשב.

ההפרדה נעשית באמצעות מסכת הרשת (netmask), צירוף של אחדות שאחריהן צירוף של אפסים. החלק של ה-IP שיכול להיות ממופה באחדות הוא חלק הרשת, והחלק השני הוא המחשבים הנכללים בה. כרגיל, מסכת רשת יכולה להיות כתובה בתור כתובת IP.

IP Address:    192      168      0         2
            11000000 10101000 00000000 00000010
Netmask:    11111111 11111111 11111111 00000000
               255      255     255        0
           +--------------------------+--------+
                    מחשבים              רשת

במילים אחרות, הכתובת 192.168.0.14 היא עדיין חלק מרשת הדוגמא, אבל 192.168.1.2 היא לא.

כתובת השידור (broadcast) היא כתובת IP עם אותו חלק רשת של הרשת שלך, אך רק עם אחדות בחלק המחשבים. כל מחשב ברשת שלך יאזין לכתובת זו, ומטרתה היא אכן לשדר מידע לכל המחשבים.

IP-address:    192      168      0         2
            11000000 10101000 00000000 00000010
Broadcast:  11000000 10101000 00000000 11111111
               192      168      0        255
           +--------------------------+--------+
                     מחשבים             רשת

כדי להיות מסוגל לגלוש באינטרנט, עלייך לדעת איזה מחשב ברשת משתף את הקישור לאינטרנט. מחשב זה נקרא שער (gateway). כיוון שהוא מחשב רגיל לכל דבר, יש לו כתובת IP רגילה (כגון 192.168.0.1).

קודם ציינו שלכל מחשב יש כתובת IP משלו. כדי להיות מסוגל להגיע למחשב זה על פי שם (במקום על פי כתובת IP), תצטרך שירות שמתרגם בין שמות (כמו dev.gentoo.org) לכתובת IP (כגון 64.5.62.82). שירות כזה נקרא שירות שמות. כדי להשתמש בשירות כזה, תצטרך להגדיר את שרתי השמות (שרתי DNS) בקובץ ‎/etc/resolv.conf.

בחלק מהמקרים, השער (gateway) שלך ישמש גם כשרת שמות (שרת DNS). אחרת, תצטרך להכניס את שרתי ה-DNS המסופקים על ידי ספק האינטרנט שלך (ISP).

כדי לסכם, עלייך להכין את המידע הבא לפני שתמשיך:

[עריכה] שימוש ב-ifconfig ו-route

הגדרת הרשת שלך מורכבת משלושה צעדים. בשלב הראשון, נגדיר לעצמנו כתובת IP על ידי שימוש ב-‎ifconfig. לאחר מכן נגדיר ניתוב אל השער על ידי שימוש ב-‎route, ונסיים על ידי הגדרת כתובת ה-IP של שרתי השמות (DNS) בקובץ ‎/etc/resolv.conf.

כדי להגדיר כתובת IP, תצטרך את כתובת ה-IP, כתובת השידור (broadcast) ומסכת רשת (netmask). לאחר מכן, בצע את הפקודה הבאה, שבה תחליף את ‎IP_ADDR בכתובת ה-IP שלך, ‎BROADCAST בכתובת השידור (broadcast) שלך, ואת ‎NETMASK במסכת הרשת (netmask) שלך:

כעת הגדר ניתוב על ידי שימוש בפקודה ‎route. החלף את ‎GATEWAY בכתובת ה-IP של השער (gateway) שלך:

כעת פתח את ‎/etc/resolv.conf עם העורך האהוב עלייך (בדוגמא שלנו, נשתמש ב-‎nano):

כעת מלא את שרתי השמות (שרתי DNS) על ידי שימוש בתבנית הבאה. וודא שאתה מחליף את ‎NAMESERVER1 ו-‎NAMESERVER2 בכתובות השרתים המתאימות:

nameserver NAMESERVER1
nameserver NAMESERVER2

זהו. כעת בדוק את הרשת שלך על ידי ביצוע ping לשרת אינטרנט כלשהוא (כגון גוגל). אם זה פועל, מזל טוב. אתה יכול להמשיך בהתקנת ג'נטו.