תבנית:התקנת ג'נטו - פרק 2

מתוך הויקי של ג'נטו.

[עריכה] בחירת מדיית ההתקנה הרצוייה

[עריכה] הקדמה

לפני שנתחיל, נציג את דרישות החומרה הנחוצות עבור התקנת ג'נטו על מחשבך.

[עריכה] דרישות חומרה

[עריכה] גישות שונות בהתקנת ג'נטו

[עריכה] הקדמה

את ג'נטו לינוקס ניתן להתקין באמצעות אחד משלושת קבצי שלב (stage.) קובץ שלב הוא ארכיון דחוס, בפורמט הארכיוני tar, שנדחס לאחר מכן בפורמט הדחיסה bzip2, והוא מכיל סביבת ריצה מינימלית.

• קובץ שלב מספר 1 מכיל אך ורק מהדר, תוכנת Portage (תוכנת ניהול החבילות של ג'נטו), ומספר חבילות תוכנה ש-Portage והמהדר תלוי בהן.
• קובץ שלב מספר 2 מכיל מה שמכונה "מערכת שעברה bootstrap", כלומר סביבה מינימלית שממנה ניתן להתחיל לבנות את כל התוכנות הנחוצות שהופכות סביבת ג'נטו לשלמה.
• קובץ שלב מספר 3 מכיל מערכת מינימלית שכמעט מוכנה לחלוטין לשימוש. חסרים בה רק מספר תוכנות, שאתה, משתמש ג'נטו, צריך לבחור באיזה מהן בדיוק אתה רוצה להשתמש.

כדי לסייע לך להחליט באיזה קובץ שלב אתה רוצה להשתמש, כתבנו את היתרונות והחסרונות העיקריים של כל קובץ שלב.

[עריכה] גישת שלב 1

ב שלב 1 יש להשתמש כשאתה רוצה לבנות את כל מערכת ההפעלה שלך מהיסוד ממש (מאפס).

התחלה משלב 1 מאפשרת לך שליטה מלאה על הגדרות היעילות ופונקציונליות הבנייה המופעלות במערכת שלך. דבר זה הופך את ההתקנות משלב 1 לטובות עבור משתמשים חזקים, שיודעים מה הם עושים. כמו כן, זוהי דרך מצויינת ללמוד כיצד הדברים הפנימיים עובדים בג'נטו, למי שמסתקרן.

[עריכה] גישת שלב 2

בהתקנת שלב 2, משתמשים כשרוצים לבנות את המערכת ממצב שבו היא כבר עברה תהליך "bootstrap", והיא נמצאת במצב "חצי-מהודרת".

שלב 2 מאפשר לך לדלג על תהליך ה-bootstrap. אפשר לעשות זאת אם אתה מרוצה מהגדרות היעילות שמפתחי ג'נטו בחרו עבור קובץ השלב שבחרת להוריד מהאינטרנט.

[עריכה] גישת שלב 3

בהתקנת שלב 3, קיימת כבר מערכת ג'נטו לינוקס בסיסית שנבנתה עבורך. אתה תצטרך רק לבנות מעט חבילות שמפתחי ג'נטו לא יכולים להחליט במקומך במה אתה רוצה להשתמש.

בחירה בהתקנת שלב 3, מאפשרת את התקנת ג'נטו לינוקס המהירה ביותר, אך גם אומרת שבסיס המערכת שלך יכיל את כל הגדרות היעילות שמפתחי ג'נטו בחרו (אשר, למען הכנות, הן הגדרות טובות אשר נבחרו כדי להאיץ ביצועים יחד עם שמירה על יציבות). שלב 3 הוא גם חובה במידה ואתה רוצה להתקין את ג'נטו באמצעות חבילות שהודרו מראש, כאשר אתה מתקין את ג'נטו במחשב ללא חיבור לאינטרנט.

ייתכן שיעניין אותך לדעת, שאם בשלב כלשהוא, תחליט להשתמש באפשרויות יעילות שונות אחרי שכבר התקנת את ג'נטו, תוכל לבצע הידור מחדש של כל המערכת עם אפשרויות היעילות החדשות שהגדרת.

[עריכה] תקליטורי ההתקנה של ג'נטו

[עריכה] הקדמה

תקליטורי ההתקנה של ג'נטו הם תקליטורים אשר ניתן לאתחל מהם את המחשב, והם מכילים מערכת ג'נטו עצמאית, המחזיקה את עצמה. הם מאפשרים לך להריץ את לינוקס מתוך תקליטור. במהלך תהליך האתחול, החומרה שלך תזוהה, ומנהלי התקן מתאימים ייטענו עבורה. תקליטורים אלה מקבלים תחזוקה שוטפת על ידי מפתחי ג'נטו.

כל תקליטורי האתחול מאפשרים לך לאתחל, להגדיר רשת, להגדיר מחיצות, ולהתחיל להתקין את ג'נטו דרך האינטרנט. נכון למועד כתיבת שורות אלה, ישנם שני תקליטורי התקנה שמפתחי ג'נטו מספקים, ושניהם מתאימים להתקנת ג'נטו, כל עוד שאתה מבצע התקנה בהתבססות על האינטרנט, תוך כדי שאתה משתמש בגירסאות האחרונות של כל חבילה וחבילת תוכנה שאתה מתקין.

אם ברצונך להתקין את ג'נטו ללא חיבור אינטרנט פעיל, אנא עקוב אחר ההוראות שב-ספר היד של ג'נטו.

שני תקליטורי האתחול המסופקים הם:

• תקליטור האתחול המינימלי, תקליטור בר-אתחול קטן, ללא-שטויות, שמטרתו היחידה היא לאתחל את המערכת, להפעיל את הרשת, ולהמשיך עם התקנת ג'נטו.
• תקליטור האתחול האוניברסלי, תקליטור בר-אתחול עם אותן היכולות של התקליטור המינימלי, אך מכיל בנוסף קבצי "שלב" שונים, שנוצרו עבור ארכיטקטורות שונות (כגון פנטיום 3 ופנטיום 4).

כדי לעזור לך לבחור באיזה תקליטור התקנה ברצונך להשתמש, להלן רשימה של היתרונות והחסרונות העיקריים של כל תקליטור התקנה.

[עריכה] תקליטור ההתקנה המינימלי

תקליטור ההתקנה המינימלי, שנקרא ‎install-x86-minimal-2005.0.iso (עבור מעבדי 32 סיביות) או ‎install-amd64-minimal-2005.0.iso (עבור מעבדי 64 סיביות), ותופס כ-70 מ"ב. אתה יכול להשתמש בתקליטור זה כדי להתקין את ג'נטו, אך ורק אם יש לך חיבור אינטרנט שפועל תמיד.

[עריכה] תקליטור ההתקנה האוניברסלי

תקליטור ההתקנה האוניברסלי נקרא ‎install-x86-universal-2005.0.iso (עבור מעבדי 32 סיביות) או ‎install-amd64-universal-2005.0.iso (עבור מעבד 64 סיביות), וגודלו כ-650 מ"ב. באפשרותך להשתמש בתקליטור התקנה זה כדי להתקין את ג'נטו, ואתה יכול להשתמש בו גם אם אתה רוצה להתקין את ג'נטו ללא חיבור אינטרנט פעיל, גם אם במקרה ותרצה להביא את ג'נטו למחשב אחר מזה שאתה מתקין עליו את ג'נטו כעת :)

[עריכה] תקליטורים אחרים

ייתכן ותרצה להוריד תקליטור חבילות מאחד מאתרי המראה שלנו. תקליטור זה אינו תקליטור התקנה, אלא משאב נוסף שבו ניתן להשתמש בהתקנה מחוסרת-רשת. הוא מכיל חבילות שהודרו מראש (מה שמכונה GRP במאמר זה), ומאפשר לך להתקין במהירות יישומים נוספים (כגון אופן אופיס, KDE, GNOME...) מיד לאחר התקנה חסרת-רשת של ג'נטו.

[עריכה] הורדת, צריבת ואתחול תקליטור התקנה של ג'נטו

[עריכה] הורדת וצריבת תקליטור ההתקנה

בחרת להשתמש בתקליטור התקנה של ג'נטו. קודם נתחיל בהורדת וצריבת תקליטור ההתקנה הנבחר. קודם דנו בתקליטורי ההתקנה הזמינים, אך היכן באפשרותך למצוא אותם?

אתה יכול להוריד כל אחד מתקליטורי ההתקנה (וגם, אם תרצה, תקליטור חבילות) מכל אחד מאתרי המראה של ג'נטו. תקליטורי ההתקנה ממוקמים בספרייה ‎releases/x86/2005.0/installcd (עבור מעבדי 32 סיביות) או ‎releases/amd64/2005.0/installcd (עבור מעבד 64 סיביות).

בתוך הספרייה הנ"ל, תוכל למצוא קבצים עם הסיומת ‎ISO. אלו הם קבצי מראה מלאים של תקליטורים (image), שבאפשרותך לצרוב באמצעות צורב.

במקרה ואתה תוהה האם ההורדה שלך הושחתה או לא, תוכל לבדוק את חתימת ה-MD5 שלה, ולהשוות אותה לחתימה שאנו מספקים (כגון ‎install-x86-minimal-2005.0.iso.md5). אתה יכול לבדוק את חתימת ה-MD5 באמצעות הכלי ‎md5sum בלינוקס/יוניקס, או עם גירסת md5sum עבור חלונות.

דרך נוספת לוודא את תקינות הקובץ שהורד, היא להשתמש ב-GnuPG כדי לוודא את החתימה המוצפנת שאנו מספקים (הקובץ שמסתיים בסיומת ‎asc. הורד את קובץ החתימה והשג את המפתח הציבורי:

gpg --keyserver pgp.mit.edu --recv-keys 17072058

כעת וודא את החתימה:

gpg --verify <signature file> <downloaded iso>

כדי לצרוב את קובץ(י) ה-ISO שהורדת, עלייך לבחור באפשרות צריבת Image. כיצד לעשות זאת? זו שאלה שתלויה מאוד בתוכנה. אנו נדון כיצד לעשות זאת באמצעות התוכנות ‎cdrecord ו-‎K3B כאן; מידע נוסף ניתן למצוא בשאלות הנפוצות.

• עם cdrecord, עלייך פשוט לכתוב ‎שם קובץ cdrecord dev=/dev/hdc (החלף את ‎/dev/hdc בנתיב של כונן התקליטורים שלך).
• עם K3B, בחר ב-‎Tools, בתפריט הבא ב-‎CD, ולבסוף ב-‎Burn Image. אז עלייך לאתר את קובץ ה-ISO שלך בתוך איזור ה-"Image to Burn". לבסוף, הקלק על ‎Start.

[עריכה] אתחול מתקליטור ההתקנה

אחרי שצרבת את תקליטור האתחול שלך, הגיע הזמן לאתחל ממנו. הוצא את כל התקליטורים מכל כונני התקליטורים שלך, הפעל את המחשב מחדש, והיכנס ל-BIOS. בדרך כלל דבר זה נעשה על ידי לחיצה על מקש DEL, F1 או ESC, תלוי בסוג ה-BIOS. בתוך ה-BIOS, שנה את סדר האתחול (boot order או boot sequence) כך ש-CD-ROM יהיה לפני Hard Disk. בדרך כלל, תוכל למצוא זאת תחת "CMOS Setup". אם לא תעשה שינוי זה, המערכת שלך תאתחל מהכונן הקשיח כרגיל, ותתעלם מהעובדה שיש תקליטור בר אתחול בכונן התקליטורים.

כעת הכנס את תקליטור ההתקנה לכונן, והפעל את המחשב מחדש. אתה אמור לראות קלט אתחול. במסך זה, אתה יכול ללחוץ על Enter כדי להתחיל את תהליך האתחול עם אפשרויות אתחול ברירת המחדל, או לאתחל את תקליטור ההתקנה עם אפשרויות אתחול נוספות, על ידי ציון קרנל רצוי, שאחריו אפשרויות אתחול, ורק אז לחיצה על Enter.

ציון הקרנל? כן, בתקליטורי ההתקנה מסופקים מספר קרנלים שונים. ברירת המחדל הוא ‎gentoo. קרנלים אחרים הם עבור צורכי חומרה מיוחדים, וגירסאות ה-‎-nofb הן גירסאות שמבטלות את ה-framebuffer.

להלן תמצא פירוט קצר על הקרנלים הזמינים:

אתה יכול לציין גם אפשרויות קרנל. הן מייצגות הגדרות רשות שאתה יכול להפעיל (או לבטל) כרצונך. הרשימה הבאה היא הרשימה שתקבל כשתלחץ על הכפתור F2 במסך תחילת האתחול מהתקליטור:

- agpgart       loads agpgart (use if you have graphic problems,lockups)
- acpi=on       loads support for ACPI firmware
- ide=nodma     force disabling of DMA for malfunctioning IDE devices
- doscsi        scan for scsi devices (breaks some ethernet cards)
- dopcmcia      starts pcmcia service for PCMCIA cdroms
- nofirewire    disables firewire modules in initrd (for firewire cdroms,etc)
- nokeymap      disables keymap selection for non-us keyboard layouts
- docache       cache the entire runtime portion of cd in RAM, allows you
                to umount /mnt/cdrom to mount another cdrom.
- nodetect      causes hwsetup/kudzu and hotplug not to run
- nousb         disables usb module load from initrd, disables hotplug
- nodhcp        dhcp does not automatically start if nic detected
- nohotplug     disables loading hotplug service
- noapic        disable apic (try if having hardware problems nics,scsi,etc)
- noevms        disable loading of EVMS2 modules
- nolvm2        disable loading of LVM2 modules
- hdx=stroke    allows you to partition the whole harddrive even when your BIOS
                can't handle large harddrives
- noload=module1,[module2,[...]]
                disable loading of specific kernel modules

כעת אתחל את התקליטור שלך, בחר קרנל (אם אינך מרוצה מקרנל ברירת המחדל ‎gentoo), ואפשרויות אתחול. כדוגמא, נראה לך כיצד לטעון את הקרנל ‎gentoo עם ‎dopcmcia כפרמטר לקרנל.

boot: gentoo dopcmcia

אתה תבורך על ידי מסך אתחול ומדיד התקדמות. אם אתה מתקין את ג'נטו ממערכת שבה לוח מקשים שאינו אמריקאי, וודא שאתה לוחץ F2 כדי לעבור למצב אתחול מפורט, ועקוב אחרי הבקשה לקלט. אם לא תענה לבקשה בתוך 10 שניות, לוח המקשים ברירת המחדל (אנגלית ארצות הברית), ייטען, ותהליך האתחול יימשך. כשתהליך האתחול יושלם, אתה תהיה מחובר לתוך מערכת הג'נטו ה"חיה" בתור המשתמש "root", שהוא הסופר-משתמש (כלומר, המשתמש שיכול לעשות הכל). תוכל לראות את סימן הקלט של משתמש ה-root (שנראה כך: "#") בקונסול הנוכחי, ותוכל לעבור לקונסולים אחרים על ידי לחיצה על Alt+F2, Alt+F3 ו-Alt+F4. תוכל לחזור אל הקונסול שבו התחלת על ידי לחיצה על Alt+F1.

[עריכה] תצורת חומרה נוספת

כשתקליטור ההתקנה מבצע את תהליך האתחול, הוא מנסה לזהות את כל התקני החומרה שלך, ואז טוען מודולי קרנל מתאימים כדי לתמוך בחומרה שלך. ברוב המוחלט של המקרים, הוא עושה עבודה מצויינת. לעתים, במקרים מסויימים, ייתכן והוא לא יטען באופן אוטומטי מודולי-קרנל שאתה צריך. אם הזיהוי האוטומטי של ה-PCI פספס חלק מחומרת המחשב שלך, תצטרך לטעון את מודולי הקרנל המתאימים באופן ידני.

בדוגמא הבאה, אנו ננסה לטעון את המודול ‎8139too (תמיכה עבור סוגים מסויימים של כרטיסי רשת):

modprobe 8139too

אם אתה צריך תמיכה ב-PCMCIA, עלייך להפעיל את תסריט האתחול ‎pcmcia:

/etc/init.d/pcmcia start

[עריכה] רשות: שיפור ביצועי הכונן הקשיח

אם אתה משתמש מתקדם, ייתכן ותרצה לשנות את הגדרות ביצועי כונני IDE באמצעות ‎hdparm. באמצעות האפשרויות ‎-tT תוכל לבדוק את ביצועי הכונן הקשיח שלך (בצע זאת מספר פעמים כדי לקבל רושם מדוייק יותר):

hdparm -tT /dev/hda

כדי לשנות, תוכל להשתמש בכל אחת מהדוגמאות הבאות (או שתנסה לבד), אשר משתמשות ב-‎/dev/hda בתור הכונן (החלף עם הכונן שלך):

Activating DMA:                       hdparm -d 1 /dev/hda
Activate Safe Performance Options: hdparm -d 1 -A 1 -m 16 -u 1 -a 64 /dev/hda

[עריכה] רשות: חשבונות משתמש

אם אתה מתכנן לתת לאנשים אחרים גישה לסביבת ההתקנה שלך, או שאתה מעוניין להיכנס לצ'אט באמצעות ‎irssi מבלי הרשאות root (מסיבות אבטחה), תצטרך ליצור חשבונות משתמש רצויים ולשנות את סיסמת ה-root.

כדי לשנות את סיסמת ה-root, עלייך להשתמש בכלי ‎passwd:

# passwd
New password: (Enter your new password)
Re-enter password: (Re-enter your password)

כדי ליצור חשבון משתמש, קודם עלינו ליצור את המשתמש, ורק אז את הסיסמא שלו. אנו משתמשים ב-‎useradd וב-‎passwd עבור משימות אלה. בדוגמא הבאה, ניצור משתמש שנקרא "john".

useradd -m -G users john

passwd john
New password: (Enter john's password)
Re-enter password: (Re-enter john's password)

אתה יכול לשנות את המשתמש הנוכחי מ-root למשתמש החדש שנוצר באמצעות הפקודה ‎su:

su - john

[עריכה] רשות: צפייה בתיעוד במהלך ההתקנה

אם ברצונך לקרוא את ספר היד של ג'נטו (או מתוך התקליטור, או באופן מקוון) במהלך ההתקנה, וודא שיצרת חשבון משתמש (ראה: רשות: יצירת חשבון משתמש), ואז לחץ על ‎Alt+F2 כדי לעבור למסוף חדש, ואז היכנס לחשבון משתמש זה.

אם ברצונך לראות את התיעוד שבתקליטור ההתקנה, תוכל להריץ באופן מיידי את ‎links2 כדי לקרוא את התיעוד:

links2 /mnt/cdrom/docs/handbook/html/index.html

למרות זאת, עדיף שתשתמש בספר היד של ג'נטו, כיוון שהוא יותר עדכני מזה שסופק על התקליטור. תוכל לצפות בו על ידי שימוש ב-‎links2 גם כן, אבל רק אחרי שהשלמת את הפרק הגדרת הרשת שלך (אחרת לא תוכל לגשת לאינטרנט כדי לצפות בתיעוד):

links2 http://www.gentoo.org/doc/en/handbook/handbook-x86.xml

תוכל לחזור למסוף המקורי שלך על ידי לחיצה על ‎Alt+F1.

[עריכה] רשות: הפעלת שרת SSH

אם אתה מעוניין לאפשר לאחרים לגשת למחשב שלך במהלך התקנת ג'נטו (אולי בגלל שהם הולכים לעזור לך להתקין את ג'נטו, או אולי אפילו לעשות זאת בשבילך), תצטרך ליצור עבורם חשבון משתמש, ואף לתת להם את סיסמא ה-root שלך. (עשה זאת רק אם אתה בוטח לחלוטין במשתמש זה).

כדי להפעיל את שרת ה-SSH, הרץ את הפקודה הבאה:

/etc/init.d/sshd start

כדי שתוכל להשתמש בשרת ה-SSH, תצטרך להגדיר את הרשת שלך קודם לכן. המשך בפרק הבא, הגדרת הרשת שלך.